- איך בתנועה של בני האדם, אנחנו, יצורים חכמים ורציונאליים, יש כל כך הרבה התנגשויות, אלימות וסבל, ולעומתנו, אצל הכוכבים שבשמיים , ללא יכולת רציונאלית, בלי דיבור ובלי תיאום, התנועה מתנהלת בסנכרון מלא, בשקט מוחלט, כל אחד במסלולו, בלי יותר מדי התנגשויות גדולות מיליוני שנה?
ענה החכם:
-לא תמיד היה כך. בהתחלה, כאשר חולקו סגולות ויכולות מיוחדות לכל מין ויצור, נתן האל את היכולת הרציונאלית, כולל דיבור, כוח רצון, יכולת תכנון ורגשות דווקא לכוכבים. את הסנכרון המלא והתנועה מתוך הדממה חילק לבני האדם. כיוון שהאל בעצמו יצר את היכולת הרציונאלית והתפאר מהמצאתו, סמך עליה אף יותר מאשר על הסנכרון עם הטבע.
כך הסתכל האל למטה לכדור הארץ וראה את בני האדם בתנועה שקטה אחד לעבר השני, מבטים של אהבה בניהם, כל אחד במקומו הנכון לפי מסלולו האורביטאלי,חיבורים נכונים בניהם בין שניים או יותר לפי אותו סנכרון נכון.
אבל רגע לאחר מכן, הסתכל האל למעלה לשמיים, ולא היה כל כך מרוצה: כוכב 1 מיהר מאוד לסיים את מסלולו לפני הזמן כדי שיישאר לו זמן לנוח לפני תחילת מסלול מחדש, כוכב 2 האט את קצבו כי רצה לחכות לכוכב אחר שקצת התאהב בו, כוכב 3 וכוכב 4 פרצו בתחרות מטורפת בניהם מי מגיע קודם לנקודה מסוימת. כך נעו הכוכבים בתוהו ובוהו מוחלט, לא מסונכרנים, אלא לפי מה שהרצון, התכנון, ההבנה והרגש הכתיבו להם.
התנגשויות אין סוף ופיצוצים נוראים קראו אז ביקום. אז ראה האל שמסוכן מדי לקיום היקום והחליט להחליף את הסגולות בניהם. רק כדי להבטיח את הקיום האנושי שמר האל כמה מתפקודי האדם הבסיסיים לאינטליגנציה הגבוהה של היקום, כמו תפקוד הנשימה, הלב וחלוקת התאים. את כל השאר מסר לבני האדם שינהלו עם היכולת הרציונאלית שהעניק להם, כולל דיבור, כוח רצון,יכולת תכנון ורגשות.
רק כאשר עשה את החלפת הסגולות קיווה האל שבאנושות נשארה החוויה של התנועה בסנכרון עם היקום חרוטה בגופם, וקיווה שהשכל ידע לכוון את האדם אל התשוקה האמיתית: לגעגוע אל בני האדם שידעו פעם לנוע ככוכבים ביקום.
