פטאנג'לי, מי שנחשב למחבר של ה"יוגה סוטרה" הטקסט הראשי של היוגה הקלאסית, מתאר את שמונה ההיבטים של היוגה כאיברים שונים (אשטה: שמונה, אנגה איברים):
1. יאמה – סייגים חיצוניים, עקרונות אתיים להתנהגות חברתית או ריסונים והם:
*ahimsa: אי פגיעה
*satya: אמת
*asteya: אי גניבה
*bramacharia: פרישות/איפוק
*aparigraha: אי אחיזה
2. נייאמה – סייגים אישיים, עקרונות אתיים כלפי עצמי והם:
*saucha: ניקיון
*santosha: שביעות רצון
*tapas: חום להט כח רצון
*swadiyaya: לימוד עצמי
*ishvara pranidana: התמסרות
3. אסנה – תנוחות.
4. פראנהיאמה – תרגול נשימות.
5. פראטיהארה – התכנסות החושים.
6. דהראנה – ריכוז.
7. דייהנה – מדיטציה.
8. סמהדהי – הארה, מצב תודעתי של נוכחות מלאה המוביל לתחושת האני האמיתי שבתוכנו, אושר, שחרור והתמזגות עם אנרגיית החיים.
בפרקטיקה (סדהנה) של ה"אשטנגה ויניאסה יוגה" חשוב להבין ולהשתמש במספר כלים "בלתי נראים" אשר הופכים את השיטה הזו לכל כך מיוחדת. בלעדיהם היוגה היא עוד שיטת תרגול כמו דיסציפלינות אחרות של התעמלות. השימוש הנכון בכלים אלו מאפשרים התנסות מלאה ביתרונות היוגה. הכלים הם: נשימת האוג'אי, באנדה, ויניאסה ודרישטי.
1. נשימת האוג'אי
נשימת האוג'אי זוהי שיטת נשימה מיוחדת הנוצרת כתוצאה מהפקת צליל או רחש רך בעת מעבר האוויר דרך החלק האחורי של הקנה כאשר שואפים ונושפים דרך האף עם פה סגור. ההתכווננות של האוויר בשאיפה היא כלפי מעלה והנשיפה כלפי מטה.
הכוונה היא ליצור קצב אחיד ורציף של הכנסה והוצאת אוויר במהלך התרגול. הצליל הקל שנוצר משמש אותנו ככלי להישאר בריכוז ובנוכחות במהלך התרגול.
2. באנדה
ה"באנדות" הם סוג של שערים למעברים של אנרגיה או "סכרים" אשר מנתבים את הזרימה האנרגטית בגוף. שלושת הסכרים או ה"באנדהות" שאנו משתמשים בעיקר בתרגול הם ה"מולאהבאנדה", ה"אודיאנה באנדה" וג'לנדאהרה באנדה". הם מהווים שסתומים המאפשרים זרימה נכונה ואיסוף של האנרגיה אשר נטייתה הטבעית היא כלפי מטה.
א. ה"מולאהבאנדה": נעילת השורש או הבסיס. ממוקמת בבסיס של מערכת העצבים ועמוד השדרה, באזור הפריניאלי, בין איבר המין ופי הטבעת. השיטה הנוחה ביותר לאיתור האזור היא לדמות שאנו מפעילים את השרירים כדי להתאפק לשירותים.
על ידי איסוף רצפת האגן, המולאבאנדה, אנחנו נותנים טונוס לשריר, מחזירים את הזרימה האנרגטית (פראנה) כלפי מעלה, ומתמקדים בגרעין הפנימי אשר מעצב את היציבה כולה.
ב. ה"אודיאנה באנדה": הנעילה השנייה משמעותה "לעוף למעלה", נמצאת באזור גלגל הטבור, כשלוש אצבעות מתחת לטבור. באה לידי ביטוי בהכנסת הבטן פנימה בחלל שנוצר עם איסוף רצפת האגן.
ג. ה"ג'לנדאהרה באנדה": הנעילה השלישית, ממוקמת באזור הגרון ומופעלת על מנת למנוע בריחה אנרגטית כלפי מעלה.
השימוש בבאנדהות, כמו התרגול של יוגה כולו, הינו בסופו של דבר עניין של התנסות אישית ותרגול.
3. ויניאסה – "חתונתן של הנשימה עם התנועה"
הויניאסה הינו המעבר המיוחד מתנוחה לתנוחה דרך זרימה מתמדת. משמעות הויניאסה היא גם התיאום שמצריך כל תנוחה בין התנועה לנשימה, זהו ביטוי נוסף של החיבור בין העולם החיצוני, מה שנראה מבחוץ (התנוחה) עם העולם הפנימי (הנשימה).
4. ה"דרישטי"
זוהי נקודת ריכוז או פוקוס שאנו מפעילים בתרגול. הריכוז קשור יותר לתשומת הלב הפנימית מאשר לנקודה פיזית חיצונית.
יחד עם שאר עקרונות של ה"אשטנגה ויניאסה יוגה" מביא אותנו למצב תודעתי אשר מכין אותנו לריכוז ומדיטציה.
